בוקר, אהבה, נצח

קרני השמש חודרות מבעד לחלון, והחולצה שבחרת היום מחמיאה לך מאוד.
אולי תאספי לכבודי את השיער, כדי להבליט את צווארך היפה?

וכשהצוואר שלך חשוף, אני מתקרב בעדינות להריח את הבושם המתקתק שלך.
עוצם את עיניי ושואף אותך אליי
לאט,
לאט.

אני משהה אותך בתוכי למשך כמה שניות,
ומשחרר ברכות החוצה.
הרגשת את משב הרוח העדין?

הידיים שלי עוטפות אותך והצוואר שלך מרגיש לי כמו בד משי ענוג בשפתיים.

רגע לפני שהבית מתעורר – הכל נשכח.
הזמן עוצר מלכת.

את הצמרמורת שיש לי בגוף אני רוצה לשמר
ל נ צ ח.

near-the-window

(מקור התמונה: pinterest.com)

פורסם בקטגוריה בינו לבינה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.