החטא הקדמון

אני אוכל מהפרי האסור, עץ הדעת טוב ורע.
אני הנחש, חווה ואדם גם יחד.

מקבל עליי את קללותיהם באהבת הדעת.
ובזיעת אפיי – אוסיף דעת ואוסיף מכאוב.

וככל שאוכל מהפרי האסור – אתוודע למערומיי.
אתוודע – אך לא אתכסה.

כי בעירום זה אשוב אל העפר ממנו באתי,
בחיוך של קבלה עצמית, עונג ובטן שבעה.

(מקור התמונה: pixabay.com)

פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.