הוא לובש מסיכות שונות,
פרשנויות שונות.
אך נשאר המאבק הפנימי המוכר.
ואולי הגיע הזמן?
אלה אותם הפחדים המשתקים.
עננים אפורים של חוסר וודאות.
מה נכון? מה אפשרי?
ומה עושים עכשיו בעצם?
בעצימת עיניים בשמש מלטפת,
בנשימות אפיים מלוא הסרעפת,
לרגע קט יישמע קול פנימי ועמוק.
והתמונה אט אט מתבהרת.
הערנו את רוחות השינוי!
