חצי שעה.
זה מה שאני מקצה לכל אחת.
אומנם זה לא הרבה זמן, אבל אם לוקחים בחשבון גם מקלחת והחלפת מצעים (חשוב מאוד להקפיד על זה) – זו כבר השקעה רצינית.
כמו בסרט נע, אחת אחרי השניה.
זה מאוד מעייף, אבל התרגלתי ואני מתמודד עם זה.
זה לא שאני לא מוצא בזה שום הנאה.
אבל הייתי מעדיף להימנע מזה.
לפעמים המציאות כופה עלינו דברים שלא אנחנו בחרנו בהם.
התוצאה המצופה ממני מצידן מאוד ברורה.
אך כדי להנעים להן עוד יותר את הזמן – אנחנו משוחחים תוך כדי.
חשוב לי להיות אוזן קשבת, לשמוע חוויות ולדבר על רגשות.
לתת לכל אחת ואחת להרגיש אהובה במיוחד.
אני משקיע בהן הרבה תשומת לב.
ובכל זאת, בחלק מהזמן אני כמו רובוט, פועל על אוטומט.
ככה זה. לומדים להיות יעילים עם הזמן.
בדרך כלל אני מאוד עדין. יש לי סבלנות.
אבל גם כשצריך להיות יותר קשוח, אני מוודא שאני לא מכאיב יותר מדי.
בכל מקרה, הכל לטובתן.
בסוף אני תמיד מקפיד על חיבוק אוהב ונשיקה על המצח.
וכשהערב מסתיים, אני סוף סוף נח.
ארבע בנות.
ערב של טיפולי כינים.

(מקור התמונה: vk.com)