אני זוכר לך חסד נשיותך,
מלכודת דבש מתוקה שלי.
וכיצד אדע שאת מתוקה –
אם לא הספקתי לטעום ממך?
נחשפתי לבטנך העדינה ולשינייך הארסיות.
עכבישה ערמומית שלי.
– "אני?! ערמומית?!"
יאללה, קחי זאת כמחמאה.
ואני יודע שהגיע הזמן שאשחרר אותך,
פרח מוגן ושמור שלי.
אך הצעד קשה מדי עבורי.
כי מה אעשה עם החור שייפער בתוכי?
(מקור התמונה: goodwp.com)