לחשל את הלב

אני נפח ברזל.
מחשל את ליבי יום-יום.
מלבן אותו בתנור הלהט,
דופק עליו עם פטיש האהבה.

דופק ומחשל.
דופק ומחשל.

מגרה ומתגרה,
וזה הלא שלך, וזה הכן שלך,
והציפיה לתסכול או לעונג.
וכך בשאון פנימי – ליבי מתחשל.

ליבי המחושל טהור הוא.
קשוח ורך באיזון עדין.
מחושל מפני כאב,
מצולק אך לא פגוע.

עובר יום ועוד יום,
ואני במלאכתי,
אסור לי להרפות,
עליי להמשיך בדרכי,

לדפוק ולחשל,
לדפוק ולחשל.

(מקור התמונה: pinterest.com)