כשהלב נפתח

בידיים פרושות ובחזה מתוח – בהרגשה שלמה.
על מה שעשיתי.
על מה שנתתי.

תירו בי את כל החצים שלכם.
זהו הזמן.
כולם יתנפצו על חזי המתוח.

מוגן בשכבות של בטחון וגאווה.
שכבות של אהבה ואמת פנימית.
של יושרה ונקיון כפיים.

רוקנו עליי את חיצי הביקורת והאכזבה,
את חיצי האשם והכעס,
הקנאה והנקמה.

אני לא אפגע,
אולי קצת ידגדג לי,
ואתם תרגישו טוב יותר.

תירו חץ ועוד חץ, ועוד אחד.
רוקנו עכשיו את אשפת החצים שלכם.
כדי שתהיה ריקה לגמרי כשאני ברגע של חולשה.

(מקור התמונה: www.charismanews.com)

לפעמים אני נדהם כמה שאת רגישה.
זה קורה כשיוצא לי משפט לא במקום.
את פתאום משתתקת ונהיית רצינית.

כעס גדול מתפרץ החוצה על שפגעתי בך.
ואני כתגובת נגד מתחיל לכעוס. פגוע מכך שאת מייחסת לי כוונות רעות.

והכעס שלי מכעיס אותך עוד יותר.
ושנינו נפגעים.
ושנינו כועסים.

ובתוך תוכי אני יודע שממש לא התכוונתי, ולא ברור לי איך נוצר כדור השלג הזה.
ואני כועס על עצמי שהכעסתי אותך.
ואני כועס על עצמי שאני כועס עליך.
ואני כועס על עצמי שאני כועס על הכעס.
והתסכול שלי גדול מדי בשביל להכיל אותו.

ואת הרי אמורה לסמוך עליי שלא התכוונתי לפגוע בך.
ואני הרי אמור להצטער שנפגעת ולהתנצל.
אבל אני לא מצליח להשתלט על הכעס רק בשביל להגיד לך שאני אוהב אותך.
גם אני פגוע, וזה קשה.

ואז היא מגיעה.
דמעה קטנה בזווית העין.
דמעה קטנה שמזכירה לי מי ומה ואנחנו.
ומספרת לי באופן חד וברור מה את מרגישה.

והדמעה הזו ממיסה אותי, ואני מביט בך.
שוכח מהכל.
את כל כך יפה, עדינה ורגישה שאני רק רוצה לחבק אותך.

סליחה.

(מקור התמונה: healingwithdrcraig.com)

רגע לפני המקלחת, נעמדנו ערומים.
ללא תכנון מוקדם, התחלנו לבהות ולחקור את גופנו.
גוף עירום מול גוף עירום.
יש זמן ואף אחד לא לוחץ.

העיניים משוטטות חופשי ובוחנות את מה שנמצא מולן.
מביטות על הרגליים הנושאות את כל משקל הגוף ללא תלונות, ועל הידיים שעובדות קשה במשך כל ימות השבוע.
על האצבעות הרגישות שיודעות את מלאכתן העדינה ועל הכתפיים הנושאות באחריות רבה לבית ולמשפחה.
על הפנים מלאי ההבעה, על החזה, על הבטן וכמובן, על האיברים שרגילים להיות מוצנעים ביומיום וברגע זה נחשפים במלואם.

אנחנו כבר שנים ביחד, ויחד עם זאת, סוג כזה של התבוננות מעמיקה דורש פתיחות קצת אחרת.
ככל שאנחנו מתקרבים, מתגלים יותר פרטים, ואיתם כל נקודת חן, כל קמט, כל שערה חדשה.
ככל שאנחנו מתרחקים, מתגלה השילוב הנפלא של הגוף כמכלול.

אין במה להתבייש.
אפילו שעברו הרבה שנים, הגוף שאני רואה מולי עדיין נראה טוב לגילו.
הוא לא מה שהיה פעם, אבל הוא מגיע עם נשמה גדולה הרבה יותר.
הגוף הזה שותף לחוויות כה רבות בחיי, ועדיין משרת אותי נאמנה.
זה הגוף שמעניק לי הרבה עונג.

הרגע הזה כל-כך טבעי ופשוט.
המון אהבה יש לי לגוף שאני רואה מולי.
חיוך מתפשט על פניי.

פתאום נשמעת צעקה מהסלון: "הכל בסדר? הלכת כבר להתקלח?"
נפרדתי לשלום מהדמות במראה.

(מקור התמונה: www.drawhome.com)

חצי שעה.
זה מה שאני מקצה לכל אחת.
אומנם זה לא הרבה זמן, אבל אם לוקחים בחשבון גם מקלחת והחלפת מצעים (חשוב מאוד להקפיד על זה) – זו כבר השקעה רצינית.
כמו בסרט נע, אחת אחרי השניה.
זה מאוד מעייף, אבל התרגלתי ואני מתמודד עם זה.

זה לא שאני לא מוצא בזה שום הנאה.
אבל הייתי מעדיף להימנע מזה.
לפעמים המציאות כופה עלינו דברים שלא אנחנו בחרנו בהם.

התוצאה המצופה ממני מצידן מאוד ברורה.
אך כדי להנעים להן עוד יותר את הזמן – אנחנו משוחחים תוך כדי.
חשוב לי להיות אוזן קשבת, לשמוע חוויות ולדבר על רגשות.
לתת לכל אחת ואחת להרגיש אהובה במיוחד.

אני משקיע בהן הרבה תשומת לב.
ובכל זאת, בחלק מהזמן אני כמו רובוט, פועל על אוטומט.
ככה זה. לומדים להיות יעילים עם הזמן.

בדרך כלל אני מאוד עדין. יש לי סבלנות.
אבל גם כשצריך להיות יותר קשוח, אני מוודא שאני לא מכאיב יותר מדי.
בכל מקרה, הכל לטובתן.
בסוף אני תמיד מקפיד על חיבוק אוהב ונשיקה על המצח.

וכשהערב מסתיים, אני סוף סוף נח.

ארבע בנות.
ערב של טיפולי כינים.

(מקור התמונה: vk.com)

הפניה בלשון זכר הינה מטעמי נוחות בלבד. כל מודעה מיועדת לנשים וגברים כאחד.

כביש החוף.
באמצע הנהיגה, זה בבת אחת התפרץ.
הדמעות התחילו לטשטש לי את הראייה.
דמעות זולגות שעשו לי מלוח על השפתיים.
לא יכולתי לעצור את עצמי.

איך במשפט אחד הצלחת לחדור אליי כל-כך עמוק?
ניהלנו שיחה שלמה, ובום.
בדיוק של מנתח לב, נגעת שם.

אני חולף על פני חדרה, רואה את "הלל יפה" מהחלון.
בתוכי אני מרגיש אמת פנימית שיוצאת החוצה.
אני מבין שאני מפחד.
אבל זה לא עושה לי רע. טוב לי לפחד עכשיו.
טוב לי להיות רגיש ופגיע.

אני סוגר את הרדיו, ומאט את הנסיעה.
רק לא לעשות תאונה.
ממילא אני לא ממהר היום.
נותן לעצמי להיכנע לרגשות.
ברגעים כאלו, הלב מנצח את הראש.

את מדהימה אותי כל פעם מחדש.
את מכירה אותי כל-כך טוב, ואת קוראת בין השורות.
אני יודע שאכפת לך. שאת אוהבת אותי.
אני מרגיש נוח להיחשף, ומרגיש נוח להקשיב לך.
גם כשאת נוקבת.

הדמעות זולגות ואני כבר בכניסה לחיפה.
תחושת ניקיון פנימית מתפשטת בי.
הבכי שחרר אותי. את המסר שלו אבין רק בעוד מספר ימים.
אני חושב לעצמי כמה שאני אוהב לבכות.
אוהב לבכות, ובוכה מאהבה.

ברחוב פרויד, בעלייה למרכז חורב, אני עוצר לרגע בצד.
עוצם את העיניים ולוקח נשימה עמוקה.
אני מנגב את הדמעות ונוסע אליך.

שני ענקים מתגוששים ונאבקים.
קרב אימתני וסוער.
מתישים, פוגעים, מרעידים את הנפש.

שני ענקים ממנפים כוחות עצומים.
ענק-כאן וענק-שם.
פעם זה ידו על העליונה, והכל יישאר כשהיה.
ופעם זה קרוב להכרעה, והכל יתהפך כלא-היה.

שני ענקים מסורים שנשבעו לי אמונים.
נאמנים רק לטוב.
ולכן חסרי רחמים אחד כלפי השני.

הכל מונח על הכף.
זה עכשיו או לעולם לא.
המהלומות קשות, והם עומדים איתן.
הענק שיובס לא יחזור שוב לעולם.

בקרוב אשכין ביניהם שלום.

(מקור התמונה: gimilispalace.com)

אתה מוקף ברגע זה בהמון חברים קרובים שאני אפילו לא מצליח להתקרב אליך.
כולם מלאי הערכה על כל מה שעשית עד עכשיו.
גם אני מעריץ שלך.

אתה מהאנשים שעבדו קשה בשביל להצליח בחיים.
לא היו לך קיצורי דרך.
השגת הכל בזכות ולא בחסד ומגיעה לך המנוחה הזאת.
אתה בהחלט ראוי לכל האהבה שאתה מקבל מכולם.

אני מודה שאני מקנא בך מאוד.
לא רק על ההצלחה, ולא רק על שהגעת לשיא ואתה לא צריך לרוץ יותר,
אלא גם על השלמה עם עצמך.
הרגיעה. השקט הפנימי.

גם אני כבר הגעתי להישגים שאני גאה בהם.
אבל לפניי עוד הרבה עבודה קשה כדי לשמר אותם.
הרבה דאגות שצריך לדאוג בדרך.

אני מקנא בך שאתה כבר מאחורי זה. אתה כבר לא צריך לדאוג.
יצאת מהמירוץ הזה בתור מנצח.
והיופי הוא, שאחרי שניצחת, לניצחון עצמו כבר אין משמעות עבורך.

אני מקנא בך, אבל יש לי סבלנות.
עוד לא השגתי את כל מה שרציתי.
ואני יודע שגם אני כמוך, אזכה למנוחה הזאת ביום מן הימים.

נוח בשלום על משכבך.

אוהב,
אני

(מקור התמונה: plus.google.com/+RowNet/posts)

יושבים על ענן ומשכשכים רגליים באוויר.
מסתכלים על העולם מלמעלה, כמו זוג מלאכים.
הכל נראה כל-כך קטן, מלא פעילות והמולה.

משב רוח קליל מדגדג אותנו, משחק בשערנו וממשיך הלאה.
קרן שמש מלטפת אותנו בחום נעים ומרגיע.
אנחנו עוצמים עיניים ומתמסרים לתחושה.

פה למעלה, יש שקט אחר.
שקט של עננים.
אין עבר, אין עתיד. יש רק עכשיו מאושר.

במבט עיניים חודר – גורלנו נקשר.
אנחנו פתוחים, חשופים, מתמלאים באנרגיה.
אנחנו מתאחדים כדי להעניק הרבה אהבה ואושר לכל אהובינו.

יושבים על ענן ומשכשכים רגליים באוויר.
ממצים כל רגע לפני שצריך לחזור.

(מקור התמונה: vividscreen.info)